השעועית הרקובה עם הסוללות הפתוחות:

שעועית עם הסוללות הסגורות:

בדיקה אחרונה של הניסוי- תמונות

השעועית הרגילה:

דו"ח ניסוי

בעיה: כיצד משפיעים חומרי הסוללה על נביטת השעועית?

השערה: חומרי הסוללה ישפיעו על גודל הצמח, זמן הנביטה ואיכות הצמח.

כלים וחומרים : בטריות בגדלים שונים, מים, צמר גפן, 6 צלחות פלסטיק, אולר, זרעי שעועית.

מהלך הניסוי:

פרסנו בכל צלחת חתיכה שווה של צמר גפן וכמות שווה של מים.

בכל צלחת שמנו כ6 זרעי שעועית,בשתייים מהן שמנו סוללות סגורות, ובשתיים אחרות סוללות פתוחות אוטתן חתכנו עם האולר.

תוצאות:

1. לאחר שבוע מהעמדת הניסוי, זרעי השועית החלו לנבוט.

2. כעבור כמה ימים, זרעי השעועית עם הסוללות הסגורות החלו לנבוט גם הן.

3. כעבור שבועיים מתחילת הנהיסוי, זרעי השעועית עם הסוללות הפתוחות החלו להירקב, ולאורך כל הניסוי לא הראו סימני נביטה.

מסקנות:

1. החומרים שבתוך הסוללה פוגעים בתהליך נביטת זרע השעועית.

2. מסתבר שלסוללות לוקח יותר משלושה שבועות להפריש את החומרים שבתוכן , לכן לא הייתה השפעה לסוללות הסגורות על נביטת השעועית.

עידכון ניסוי

צמח השעועית : (מתקיימת נביטה)

צמח השעועית עם הסוללות הסגורות : (מתקיימת נביטה)

צמח השעועית עם הסוללות הפתוחות : (לא מתקיימת נביטה)

דו"ח ניסוי

בעיה : כיצד משפיעים חומרי הבטרייה על נביטת השעועית .

השערה : חומרי הבטרייה ישפיעו על גודל הנבט , זמן הנביטה ואיכות הצמח .

כלים וחומרים : בטריות בגדלים שונים (חלק פתוחות וחלק סגורות) , צמר גפן , צלחת פלסטיק , זרעי שעועית , מים ,

אולר.

מהלך הניסוי : פרסנו בכל צלחת חתיכה שווה של צמר גפן וכמות שווה של מים.

בשתיים מהצלחות שמנו 6 זרעי שעועית , בשתיים אחרות שמנו בטריות סגורות ו-6 זרעי שעועית , ובשתי הצלחות

האחרות שמנו בטריות פתוחות שאותן חתכנו עם האולר.

תמונות :

מידע על השעועית והסוללה

מידע

נבט השעועית
*שעועית מצויה היא צמח חד-שנתי, מין בסוג שעועית.
לשעועית המצויה יש זנים רבים, עשבוניים שחלקם שרועים וחלקם מטפסים. העלים מנוצים, בעלי שלושה עלעלים. הפרחים פרפרניים, הסירה מאוחה, עמוד העלי והאבקנים מפותלים. הפרי הוא תרמיל בעל שתי קשוות, הזרעים מופרדים חלקית זה מזה על ידי רקמה ספוגית.
את השעועית היבשה מגדלים בשדות - כשהמובילות במגדלים וביצואנים הן ברזיל והודו (כ-3 מליון טונות כל אחת בשנה), סין בורמה ומקסיקו (כ-1.5 מליון טונות כל אחת בשנה). התפוקה העולמית היא כ-19 מיליארד טונות בשנה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%94
*הנבטת זרעיםמה אפשר להנביט?כל מזון שהוא זרע או שיש בתוכו זרעים, ובתנאי שלא בושל או נאפה .קטניות: שעועית (מסוגים שונים),סויה, פול (יבש), חומוס, עדשים , אפונה יבשה),בוטנים (מקולפים)- כל אלו אינם דורשים הכנה.גם גרעיני תירס וגרגרי חיטה אינם מצריכים הכנה מוקדמת.
איך מנביטים: למתחילים, כדאי להתחיל בשעועית (מסוגים שונים - הפסיגים נראים שונה) , סויה, פול (יבש), חומוס, עדשים , אפונה (יבשה), חיטה, תירס, בטנים (מקולפים ולא מומלחים).
מניחים שכבת צמר גפן בקופסא (אפשר לעשות שימוש בקופסת נעליים), מרטיבים אותה קלות ומניחים עליה את הגרגרים/זרעים . מכסים בשכבת צמר גפן לחה נוספת. חשוב לוודא כי הצמר-גפן יהיה לח משך כל זמן ההנבטה. אם הוא מתייבש יש להרטיב אותו קלות במים.
http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1031

סוללה
*סוללה או בטריה היא מתקן לייצור חשמל בזרם ישר. הסוללה מורכבת מ"תא חשמלי" אחד או יותר.
ה"תא החשמלי" הנפוץ כיום הוא תא אלקטרוכימי (מכונה גם "תא וולטאי" או "תא גלווני"), שבו החשמל מופק כתוצאה מתהליך כימי (העברת אלקטרונים בין שתי אלקטרודות המחוברות לחומרים שלהם הבדל פוטנציאלי חמצון-חיזור). תא חשמלי העובד בצורה הפוכה הוא תא אלקטרוליטי. בתא זה מגיע חשמל ממקור חיצוני, וגורם לתהליך כימי. "סוללה נטענת" משלבת למעשה תא אלקטרוכימי להפקת חשמל, ותא אלקטרוליטי ל"השבת" אנרגיה לסוללה באמצעות שינויים כימיים, לצורך המשך הפקת החשמל.

המגע בין האלקטרוליט לבין שתי המתכות השונות גורם לתגובה כימית המתבטאת בנדידת יונים דרך תמיסת האלקטרוליט. אם מחברים את שני הלוחות החיצוניים זה לזה בחוט תיל ממתכת המוליכה חשמל, יתהווה בסוללה זרם חשמלי. המטענים החשמלים שנושאים איתם האלקטרונים הנודדים מלוח ללוח בתוך הסוללה יזרמו דרך חוט המתכת. את התיל הזה המכוסה שכבה של חומר מבודד מחברים למכשיר שרוצים להפעילו בזרם החשמלי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA#.D7.9B.D7.99.D7.A6.D7.93_.D7.A4.D7.95.D7.A2.D7.9C.D7.AA_.D7.94.D7.A1.D7.95.D7.9C.D7.9C.D7.94
* סוללה שניונית
סוללה המיועדת לטעינה ופריקה רב פעמית. עלויות היצור של סוללה מסוג זה יקרות יותר מהסוללה הראשונית, אך עלות השימוש בטווח הארוך זולה, בגלל האפשרות לטעון מחדש את הסוללה.
* תא עופרת חומצה
* תא ניקל קדמיום
קדמיום הוא יסוד רעיל במיוחד, אפילו בריכוזים נמוכים. אחת ההשערות לגבי הסיבה לכך היא התערבות באנזימים שמכילים אבץ, שהוא יסוד חשוב במערכות ביולוגיות.
אבק קדמיום שנשאף גורם במהירות לבעיות בכליות שיכולות להיות קטלניות (אי ספיקת כליות). קדמיום שמוזרק גורם מיד להרעלה ופוגע בכבד ובכליות. תרכובות קדמיום נחשבות מסרטנות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D